האבסורד, לפי הפילוסוף אלבר קאמי, הוא הקרע שנוצר בנפשנו בין ההבנה שהעולם הוא אקראי וחסר אלוהים, לבין הרצון הנואש לחיות במערכת מובנת והגיונית ובעלת משמעות. ההבנה שלא ניתן לגשר על הפער בין שני האלמנטים האלה היא נקודת ההתחלה לקיום אותנטי.
הבעיה היא כמובן שכאשר אנחנו מבינים את הסופיות של החיים, אנו מתמלאים ברוח האימה מהאמת הזו, ואנחנו שוקעים לתוך חיפוש פתרון לבעיה חסרת פתרון.
בסרטון זה נראה מה המסקנות שאלבר קאמי מציע בספרו "המיתוס של סיזיפוס" לתודעת האבסורד, מפני מה הוא מזהיר אותנו, ומהי התאבדות פילוסופית.
שלום רב ניר ברכה
האזנתי כרגע להרצאתך בנוגע לתודעת האבסורד על פי אלבר קאמי.
הרצאתך הסבירה לי בצורה ברורה ומעניינת וברוב חן את הנושא הקשה מאוד להבנה.
אאזין שנית להרצאתך ויתכן שאף אשוב לעיין בחיבור המיתוס של סיזיפוס מאת אלבר קאמי.
שמעתי כי אחד ממאפייני המרד הינו החזרה לתאווה, ואם הבנתי נכון מעניינת אותי ההשוואה לבוהיזם ואשר רואה בתאווה
מקור בלתי פוסק לכאב וסבל. מענין.